את מי תובעים?

לשמור את הפרסום הפוגע בעותק מקורי ככל האפשר, לשמור ראיות מכל סוג הנוגעות לפרסום ולתוכנו, לפנות לקבלת סיוע משפטי מקצועי,

כל אדם המוצא עצמו נפגע מפרסום שנעשה אודותיו או אודות מעשיו וכן כל תאגיד,  ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום

כל ביטוי חיצוני למסר, בין אם בעל פה (דיבור) ובין אם בכתב (מכתב) או בדפוס (עיתון, עלון כרזה) לרבות ציור (קריקטורה),

את עושה הפרסום עצמו ו/או את מי שהביא את הפרסום לאמצעי התקשורת (עיתון, רדיו  טלוויזיה, דף פייסבוק, אתר האינטרנט, הודעת

לאו דווקא. בתביעות בעילת לשון הרע ו/או הפרת פרטיות החוק פוסק פיצויים גם במקרים בהם ששיעור הפיצויים לא הוכח אך

עד לעת האחרונה התשובה הייתה שלילית. החוק מאפשר דרישת תיקון והבהרה בלבד. רק במקרים בהם הוסדרו ההליכים מחוץ לכותלי בית

כן. על ידי הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט. איסור הפרסום יפוג עם הגשת כתב אישום, ככל שיוגש.   נושאים נוספים

לא. ניתן לבקש במקרים כאלה סגירת הדלתיים לצורך הגנה על מתלונן/נת בעבירת מין. נושאים נוספים

לא. המדובר בדיון הנערך על-פי חוק בדלתיים סגורות שכל פרסום שלו הוא גם הפרת פרטיות וגם עבירה על חוק בתי

לא. ככלל, הגשת תלונות לגורם האמון על הטיפול בהן מוגנת. זאת, ובלבד שהגשת התלונן נעשתה בתם לב ולא פורסמה מעבר

לא. מסמכים מסוג כתבי בית דין חסינים מתביעה, וכן כל מסמך הכרוך בניהול התביעה לרבות מכתבי התראה, הליכים זמניים, הליכים

לא. פרסומים שנעשים על פי חובה או זכות הקשורים במילוי התפקיד בו נושא אדם, חסינים מתביעה. כך למשל מכתבי תלונה

תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג לשון הרע הן עד שבע שנים מיום שנעשה הפרסום, ואולם  חשוב להגיש את התביעה בסמוך ככל